ההתייחסות לתרגול אשטנגה ויניאסה יוגה בימי הירח
"ימי הירח", הימים בהם הירח מלא (אמצע חודש עברי) או ריק (אין ירח, תחילת חודש עברי) נחשבים כימים "ללא-תרגול-עצמי"(סגנון מייסור-Mysore Style) ולימים בהם נחים, או מתרגלים במתינות רבה ותוך תשומת לב מיוחדת (וי-נייאסה). כמו בימי שבת. כך במסורת האשטנגה ויניאסה יוגה.
כמובן, כל זאת אם מתרגלים כל יום באופן קבוע. אם לא- הרי שיש התייחסות מעט שונה…
גם במסורת היהודית והעברית יש התייחסות לכך: החגים קורים בימי ירח.
מה מקור נוהג זה?
גוף האדם מורכב מ-70% מים, והוא בעל טבע מימי ברור. הגופים המימיים מושפעים באופן ברור ומוכר ע"י הירח. לדוגמא, המחזור החדשי הנשי ידוע מאוד כמושפע ע"י מחזור הירח.
ידוע לנו משיעורי הפיזיקה הבנאליים בבי"ס התיכון, שמצבי הירח מוגדרים לפי מיקומם היחסי כלפי השמש: הירח נראה מכדור הארץ במצב מלא כאשר הירח במצב "הפוך" לשמש והירח אינו נראה מכדור הארץ כאשר הירח "מותאם" למצב השמש.
גם הירח וגם השמש משפיעים על כדור הארץ מבחינת כוח המשיכה, ומצבם אחד כלפי השני יוצר התנסויות אנרגטיות (פראניות) הניתנות להשוואה למחזור הנשימה (הפרניאמה): שתי הפראנות הראשיות (מתוך 5 ) שהן הפראנה והאפאנה.
הירח המלא ניתן להשוואה למצב נשימה מלאה לחלוטין (קומבהאקה) בו הפראנה נמצאת במלא עצמתה, ויוצרת תנועה עולה/מתרחבת/גדלה הגורמת לנו להרגיש עוצמתיים ורגשיים- לפעמים "גדולים מהחיים"- אך לא יציבים מספיק, ולא מאוזנים בדיוק…הפראנה חיה בראש, טוענות האופנישאדות, ובמצב של "ראש על ראש" זה אנו נוטים להיות עם "ראש בעננים". אלה ההיבטים החיוביים של עודף פראנה. ההיבטים השליליים הם חוסר יציבות במצבי הרוח, נטייה לחוסר זהירות, להגזמה באכילה ושתייה, להתנהגות לא זהירה עד כדי גרימת נזקים. לכל מי שמטיל ספק בכך- אני מציע לשים לב כיצד הוא נוהג ברכב וכיצד אנשים סביבו נוהגים ברכבם במצב של ירח מלא….
הירח הריק ניתן להשוואה לסוף הנשיפה (רצ'אקה) ובו הפראנה במצב ריק והאפאנה במלא עצמתה. האפאנה היא מצמצמת, מכווצת, מורידה למטה, מפרישה, ומביאה אותנו למצב מאוד "מקורקע" ושקט, אך ללא אוריינטציה של פעילות דינאמית. ואלה כמובן ההיבטים החיוביים. ההיבטים השליליים הם דיכאון, חוסר בטחון, מבט שלילי על הסובב אותננו ועל עצמנו, חוסר אנרגיה, נטייה לחוסר פעילות ושאר ירקות מסוג זה.
בחקלאות העתיקה המנהג היה לזרוע זרעים בירח ריק (תנועה של השתרשות מטה) ולהעביר את הצמח למקומו הסופי בירח מלא (בתנופה גדולה של פריחה, עלייה וצמיחה). לכאורה, הצמיחה והגדילה עדיפות מבחינה אנרגטית, אך חייבים לזכור שהצמח מושרש באדמה גם בתנועה הגדולה למעלה…ובני האדם נוטים להיות פחות מאוזנים בתנועה שלנו.
תרגול יוגה בכלל ואשטנגה ויניאסה בפרט "כראוי, בהתמדה ולאורך זמן" מביא אותנו למצב מתגבר של תיאום עם הטבע- ושוב, כבדוגמא הקודמת- נשים רבות מדווחות על חזרת המחזור החודשי לתיאום עם הירח- כאשר תרגול היוגה מתגבר מחד, וההתערבות הכימית או המכאנית במחזור (למניעת הריון) נפסקת- מאידך.
כיוון שתרגול האשטנגה-ויניאסה יוגה הוא מאוד אינטנסיבי ומאוד דינאמי- יש בהחלט מקום לוותר באותם ימי ירח על התרגול ולנצל את הזמן ללימוד והתבוננות, ולמנוחה מהתרגול הפיזי. למה לקחת סיכונים מיותרים? הרי היוגה היא הרבה יותר מאשר התרגול הפיזי- ובזמן כזה יש מקום להתעמק בכך. זו עוד אפשרות לכבד את מחזורי הטבע ולמצוא מחדש את ההרמוניה איתו, ועוד הזדמנות להווכח שהאדם אינו שליט העולם, אלא רק חלק ממרקם אדיר של מרכיבים היוצרים את החיים. וכמובן, זו גם ההנחייה המוכרת של מורי האשטנגה הוותיקים- כולל סרי קרישנה פטאבהי-ג'ויס.
ההתנסות האישית שלי לאחר שנים רבות של תרגול היא היא שבימי ירח- עקב חוסר האיזון המובנה בימים אלה- יש נטייה לתרגל באופן לא מאוזן ויש סיכוי להיפגע גופנית בתרגול. המורה האישי שלי, דני פרדייז, אומר כי לפי ניסיונו עם אלפי מתרגלי אשטנגה אותם הוא לימד וחנך- זמן ההחלמה של פגיעות שנפגעים בימי ירח הוא ארוך יותר.
יש נטייה למתרגלי אשטנגה (בעיקר בשנים הראשונות) להגזים בתרגול האסאנות, ולרדוף אחרי תרגול אסאנות מסובכות. זהו מצב "קמיקאזי", חסר מנוחה, ואינו מומלץ. האמת היא שכל מתרגל אשטנגה ויניאסה עובר דרך שלב זה- שלב בו הפראנה מתעוררת וזורמת בעוצמה רבה כלפי מעלה. זה מצב "מוטרף", וקו המחשבה של רוב המתרגלים בתקופה זו הוא שתרגול אסאנות מורכבות יותר הוא הוכחה להיותם אנשי יוגה מתקדמים יותר… זו כמובן תפישה מוטעית, ולא כדאי להתקע בו זמן רב מידי… מעין "גיל-התבגרות" של המתרגל הדינאמי. כמו גיל התבגרות- אי אפשר בלי זה, אך רצוי להתבגר משם מתי-שהוא….מתרגלים ותיקים שעברו את כמה השנים הראשונות של התרגול ועדיין מתרגלים- יעידו שכך הדבר. האשטנגה היא שיטת יוגה, ולא שיטת אימון גופני אולטימטיבית/פיתוח גוף בלבד.
הצהרה!
אני מתנצל בזאת מקרב ליבי בחיוך סרקסטי-משהו לפני תלמידי הראשונים והאהובים מאוד, שסבלו אותי בחמלה מרובה בתקופה הקמיקאזית שלי, ושהצליחו, למרות הכל, לשמר את אהבתם לאשטנגה. היה משהו-משהו, לא??…..אנשי "האוזן השלישית" ו-"בית דבר" המיתולוגיים, 1986-1989…. השיינקינאים המסורים, אביגייל, דליה, שמעון, הילה, נועה, אור הבן ואור הבת, וכל השאר. מקומכם בגן העדן הוויניאסי מובטח, עלי!!
מדי פעם יש פרסומים או הצהרות ש- "שבמסורת האשטנגה יוגה, בימי ירח מלא נוהגים לתרגל 108 ברכות שמש". לא ברור לי מהיכן הגיע טענה זו. לאור האמור לעיל זו טענה לא הגיונית ולא נכונה.
עד כמה שידוע לי , אין "נוהג" כזה.
כמובן שגם מורי האשטנגה, ובראשם סרי קרישנה פטאבהי-ג'ויס, לא יסכימו עם תיאורית התרגול האינטנסיבי בימי ירח מלא או בימי ירח בכלל: בשבת- מנוחה. בירח מלא או ריק- מנוחה.
גלעד חרובי
כל הזכויות שמורות! העתקה ו/או פרסום בכל מדיה שהיא ללא אישור מפורש בכתב מהמחבר אסורה, וגם אינה הוגנת. עקרון ה"אי-פגיעה" - AHIMSA- חל כאן והוא חשוב יותר מכל ניסוח של איסור זה או אחר.
אבל, אפשר בהחלט לבקש ולקבל רשות.
